השמחה ב"פעמיים כי טוב"\ לי'ה קליין
בעקבות מאמרה של ריקי רט (בגיליון מס' 5), מצאתי עצמי שקועה בהרהורים ובמחשבות, כדי לפענח כיצד להתמודד עם תופעת ה"תאומים"? במילים אחרות, אם הם כבר נולדו, איך מגדלים אותם...ונשארים שפויים??!
בחמש השנים שחלפו זימן לנו הקב"ה הזדמנות נהדרת להכיר מקרוב את עולמם של התאומים.
כשבננו הבכור כמעט חגג את יום הולדתו הראשון, הצטרפו אליו זוג תאומים (שלא ישתעמם...), וכשהם הגיעו למחצית השנה השלישית בחייהם, הצטרפו למשפחה זוג תאומים נוסף. כך שבעצם עגלת התאומים עוד לא הספיקה להיכנס למחסן...
בין ערימות הכביסה והרתחת הבקבוקים - השתדלתי להשקיע מעט בקריאת מאמרים, עצות, רעיונות והגיגים שכולם עונים לשאלה - איך לגדל תאומים??
אבל משום-מה אני תמיד מוצאת את עצמי בזווית ראיה שונה ואחרת. כולם כותבים כמה קשה וכמעט בלתי אפשרי, ואין יום ואין לילה, והשאיפה הכי עליונה היא להרוויח עוד שעת שינה, וממה מתחילים כשכולם בוכים ביחד, ואיך מקדישים לכל אחד תשומת לב אישית...והעסק נראה כמעט אבוד!!
אנחנו, לעומת זאת, בחרנו בדרך אחרת!!
אני משתדלת להסתכל על החיים מתוך אמונה שאם הקב"ה מזמן לך ניסיונות, הוא גם מוכרח לתת לך את העוז והכוח לעמוד בניסיונות אלו.
ולפיכך, אם הקב"ה שולח להורים שני ילדים בבת-אחת (ואפילו פעמיים), הוא שולח לנו את הכוחות לגדל אותם כמו שצריך לגדל ילדים בריאים, שמחים ונורמלים.
פעמים רבות הורים לתאומים נתקלים במשפט כמו "כל הכבוד לכם שאתם מגדלים אותם." התשובה הנצחית שלי היא "מה אתם רוצים, שאני לא אחליף חיתול, לא אבשל ולא אספר סיפורים"??
נכון, מה שמשנה כאן את כל המציאות, זו ההסתכלות שלנו על החיים. האם עושים את מה שצריך כי אין ברירה, או שעושים מתוך שמחה וראיית הטוב וזורמים בטבעיות עם כל המורכבות שבחיי משפחה.
(חשוב לזכור ש"כגודל הציפיות - כן גודל האכזבות", כי מי שמצפה שעל-אף התינוקייה בבית תמיד הוא ימצא זמן לחברים, ספרים, בילויים ושינה - פשוט יתאכזב, ולכן מומלץ לקרוא את המציאות טוב יותר...)
העובדה נקבעה, והילדים נולדו, ועכשיו כל שנותר להחליט זה, איך נגדל אותם?! וגם איך נגדל את עצמנו??!
האם נרגיש שאנחנו מסכנים ונראים כמו סמרטוט שרק מחפש מנוחה לנפשו (ואז צריך להקים "חמ"ל בחדר השינה" - כמאמרה של ריקי רט), או שנראה את השליחות הזו שהטיל עלינו הקב"ה כהזדמנות לצמיחה ולהוצאת כוחות ההורות הטמונים בנו לשיא תפארתם, וכך נזכה בע"ה להיות כלי קיבול ראוי לשפע האלוקי האדיר.
אין אני מתכוונת לומר שגידול תאומים הוא דבר פשוט וזניח, תקופת ההסתגלות הראשונה לא קלה בכלל, וכל עזרה מתקבלת בברכה. אבל אני מבקשת להביא זווית אחרת של הסתכלות על הזכות הזו. לפעמים כדאי להזכיר לעצמנו ש:
1) בדרך-כלל גם תינוקות שבוכים שתי דקות נשארים בחיים.
2) כשילדים גדלים ביחד, הם לומדים מהי חלוקה ושותפות יותר מכל פעולה טובה בבני-עקיבא.
3) כשאנחנו רגועים ומסודרים, גם לילדינו טוב יותר.
4) בסוף הם יגדלו, ואנחנו לא נחליף חיתולים ונרתיח בקבוקים לנצח!!!
לי'ה קליין
.jpg)
בטעינה...
