על טיפולי ivf - תגובה למאמר של נועה שפר "אהבה שלא כתובה בספרים" (ארגמן, גיליון ) ולמאמרה של ד"ר חנה קטן "שם המאמר" (ארגמן, גיליון )

 

היות ואני מטופלת מספר שנים בטיפולי ivf ,קראתי בעיון רב את מאמרה של גב' נועה שפר. הכותבת כתבה בצורה מעמיקה ואמפטית על התהליכים שאישה עוברת במהלך המסע הקשה והמייגע. אומנם, כפי שד"ר קטן כותבת, לבני הזוג עומד עתיד ורוד, אולם למרות התקווה שאינה מרפה ומחייבת להמשיך את התהליך הקשה והכואב, יש צורך רב לתת לגיטימציה מלאה לאישה העוברת תהליכים קשים אלו. מאוד חשוב שהסביבה הקרובה תבין לעומק מה עובר על נשים אלו בתקופה מאתגרת אך קשה מאוד. בדרך כלל, נשים בטיפולי פוריות אינן מוגדרות חולות, לכן עליהן להמשיך לתפקד כרגיל בעבודה, בבית ובחברה, למרות המעמסה הפיזית והנפשית שיש עליהן. בדרך כלל הן גם אינן משתפות את הסביבה בהתמודדות היום-יומית, לכן חשוב מאוד שהסביבה תכיר מקרוב את התהליכים, וגם אם לא תומכת בפועל תהיה מודעת לכך. אין להקל ראש כלל בתהליך הכואב כפי שמשתמע ממאמרה של ד"ר קטן.

כמו כן, לגבי בעיה של שחלה מזדקנת, הפתרון אינו סבוך הלכתית כפי שנכתב. כיום באמצעות בירור והכוונה הלכתית ניתן להתגבר על הבעיה באמצעות מכון פועה.

בברכה,

רינת