נועה קולפ (27), בוגרת אולפנת 'צביה' הרצליה, זכתה בתואר הנכסף 'החיילת הדתייה הראשונה בגלי צה"ל'.

בתחנת הרדיו הצבאית  שירתה ככתבת כלכלית, עורכת יומן הבוקר  'בוקר טוב ישראל' ומגישת המשדר '24 היום שהיה'. כיום משמשת כראש הדסק הכלכלי בחדשות ערוץ 10.

קולפ מציעה לקחת בעירבון מוגבל את קריאתו המפורסמת של אורי אורבך "הטובים לתקשורת" ומעידה שהמטענים שצברה באולפנא ובבני עקיבא שימשו ומשמשים אותה גם בימים אלו ממש .

"ביום בו התגייסתי לגלי צה"ל הגעתי לבקו"ם עם פרפרים בבטן. כשקיבלתי את מדי הצבא נוכחתי להפתעתי שהביאו לי חצאית הקצרה מידי לטעמי ולאחר חיפושים בבסיס לא נמצאו חצאיות באורך הרצוי . חסרת אונים דיווחתי על כך למפקדיי החדשים בגל"צ והם שלחו באופן מיידי נהג לחפש לי חצאית באורך שדרשתי. כבר מהיום הראשון הם היו מאד מתחשבים ומבינים וקבלו אותי ואת השקפת עולמי בסובלנות מתוך הערכה וכבוד". כך מסכמת נועה קולפ, 'החיילת הדתיה הראשונה בגל"צ', את תקופת עבודתה במעוז הברנז'ה התל אביבית, תחנת הרדיו הצבאית 'גלי צה"ל'.

"אני מודעת לכך שלחברה ממנה הגעתי תחנת הרדיו גלי-צה"ל הצטיירה תמיד כיעד בלתי מושג אבל אצלי זה ממש לא הייתה איזו מטרה שצריך לכבוש. פשוט לקראת הגיוס קיבלתי זימון לימי מיון לגל"צ, ניגשתי למיונים ועברתי את שלושת השלבים בהצלחה עד שלבסוף קיבלתי את ההודעה שהתקבלתי לתחנה. למזלי, זה זרם טוב מההתחלה".

"אני באמת הגעתי מחממה דתית בבית ובאולפנא לעולם החילוני בגל"צ. אני זוכרת שבתחילת הגיוס נחשפתי לעולם כל כך שונה שזה היה מפתיע עבורי. החשיפה לעולם סביבי הייתה בגדר גילוי של דבר חדש ושונה. אני מאמינה שכל אדם עובר את זה בדרך זו או אחרת במהלך חייו. בני האדם מגלים אנשים אחרים החיים באורח שונה משלהם. אני את החוויה הזו של לגלות עולם אחר חוויתי שהייתי בת שמונה עשרה, יצאתי מחממה אבל  הגעתי למקום שידע לקבל אותי ולכבד את דרכי".

"כשהגעתי לגל"צ לא בדיוק ידעתי לאן אני מגיעה, גם לא חשבתי מלכתחילה שאתקבל. בתקופה הראשונה חששתי שעניין הדתיות ישחק תפקיד שלא הייתי מעוניינת בו, בהיותי חריגה בנוף החילוני שמסביב, ועם הזמן יצרתי חברויות חדשות, ונושא הדתיות מול חילוניות איבד ממשמעותו".

 

נועה קולפ העבירה את ילדותה ברעננה. היא הייתה פעילה בסניף בני עקיבא וסיימה את לימודיה באולפנת 'צביה' הרצליה. "המטענים שצברתי בתקופה זו" , מעידה קולפ, "שימשו ומשמשים אותי עד ימים אלה, מדובר בערכים דתיים ואוניברסליים שעיצבו את אישיותי. בין היתר: חיפוש אחר האמת, חברות, יסודיות וערבות הדדית".

את דרכה העיתונאית החלה עם גיוסה לגלי צה"ל. כבחורה דתית היה דבר קבלתה לתחנת הרדיו הצבאית תקדימי בהחלט והיא זכתה לתואר 'החיילת הדתיה הראשונה בגלי צה"ל'. בחודשים הראשונים לשירותה שימשה קולפ ככתבת לענייני בינוי ותשתיות ולאחר מכן ככתבת כלכלית .

"בחרתי לראות בזה אתגר שיאפשר לי להוכיח את עצמי, לא חששתי יותר מדי ונסיתי לנצל את ההזדמנות שלא נוצרת כל יום ללמוד תחום חדש ולהצדיק את הציפיות שתלו בי. התחום  הכלכלי תמיד עניין אותי וכשנפלה בחלקי ההזדמנות להיות כתבת כלכלית ההתעניינות רק הלכה והעמיקה. בהמשך גם למדתי באוניברסיטה העברית לימודי כלכלה".

גם לאחר שחרורה המשיכה קולפ לעבוד בגלי צה"ל. ככתבת כלכלית, היא החלה להגיש את "התכנית הכלכלית", את המישדר "עשרים וארבע – היום שהיה" ולערוך את תכנית הבוקר "בוקר טוב ישראל".

"כאשר באים לערוך תכנית באופן מקצועי, ישנם כללים ברורים של עריכה ועובדת היותי דתייה איננה צריכה להשפיע על שיקוליי המקצועיים. יחד עם זאת, הדת היא חלק מאד פנימי ממני, חלק מאישיותי ולכן אני בעלת דגשים משלי. לא מדובר בדגשים שישפיעו על קביעת האייטמים שיפתחו את המהדורה אלא בניואנסים שבתוך המסגרת. ישנם עקרונות עיתונאיים, שעל פיהם הולכים וניתן בעצם להשפיע רק בשוליים. אתן דוגמא: נושא האמנות קרוב לליבי. אם תהיה ידיעה על  מכירת יצירת אמנות במאה וחמישים מליון דולר, אני כעורכת אוכל לתת יותר ביטוי לידיעה על ידי כך שאקדיש יותר זמן לנושא במסגרת המהדורה. אדאג לסקירה יותר מקיפה ולאחר הכתבה אראיין פרופ' המתמחה בנושא. ניתן להשפיע פחות ב'מה' , יותר ב'איך'. אני חייבת להדגיש שאני לא עובדת מתוך תחושה של 'אני דתייה, בוא נראה איך אני משפיעה' אלא מתוך שיקולים מקצועיים ושמירה על איזונים ראויים".

 

לפני כשנתיים, הוצע לקולפ לעבור לחדשות ערוץ 10 ככתבת לענייני דתות. לאחר מספר חודשים מונתה  לכתבת הכלכלית של הערוץ. "בסופו של דבר" , מציינת נועה, "חזרתי לתחום עיסוקי – התחום הכלכלי. מדובר בתחום משפיע ומכריע בהתנהלותה של מדינה ואחד התחומים החשובים במערכת החדשות".

 

כשמדברים עם נועה קולפ על כלכלה, היא מתעוררת לחיים ומשיבה בהתלהבות רבה.

מדינת ישראל מנהלת כיום מדיניות קפיטליסטית. יש התייקרות מחירים ואפילו על מחיר של מוצר בסיסי כמו הלחם השחור, הוחלט להסיר את הפיקוח. האם הפכנו להיות "אמריקה"?

"באספקט הכלכלי, מדינת ישראל הינה חלק בלתי נפרד מהעולם ובו פועלים כוחות כלכליים המביאים את בני האדם לצרוך יותר. יותר חשמל, יותר דלק, יותר מוצרי חשמל, יותר אוכל ודווקא הצריכה הגדולה הזו מובילה לייקור המוצרים. מדובר בכלל הבסיסי של היצע וביקוש. דבר קשור בדבר".

"בודאי. לאחרונה החל להתפתח תחליף לדלק העשוי מתירס. כתוצאה מכך החלו לגדל בעולם יותר תירס ופחות חיטה. המחסור בחיטה מוביל להתייקרותה וכך מחירו של הקמח עולה אף הוא ובסופו של דבר, הצרכן הקטן בישראל נאלץ לשלם יותר על כיכר לחם. בכלל, אני צופה בישראל ובעולם גל התייקרויות במוצרים רבים".

"ישנה הנחה כלכלית שכאשר ישנה צמיחה במשק, ליותר אנשים ישנה פרנסה. העשירים והעניים יוצאים נשכרים מהמצב, אבל בסופו של דבר מי שנהנים יותר מהשיפור במצב הכלכלי במדינה הם דווקא בני המעמד הגבוה. לכן הפערים הולכים ומתרחבים שוב ושוב. יוצא שכולם משתפרים אבל העשירים משתפרים יותר. מדובר בבעיה כלל עולמית".

"צריך לחשוב איך ניתן לעשות צדק חברתי. לדוגמא: מס הכנסה שלילי. לא רק שמעוטי הכנסה לא ישלמו מס הכנסה אלא שהמדינה תשלים את הכנסתם למשכורת מינימום. יש לחשוב גם על קצבאות מדינה לשיפור המצב והקטנת הפער. על המדינה בפירוש ישנה אחריות לדאוג למחוסרי הכנסה".

"צריך לקחת בעירבון מוגבל את הקריאה הזו. בגדול אני חושבת שכל אחד ראוי שיעסוק במה שמתאים לו ובמה שהוא טוב בו, ואם נוספת לכך תחושת שליחות, מה טוב. אם אנשים הולכים בעקבות קריאה לתחומים שלא הולמים את כישוריהם ונטיות ליבם, בסופו של דבר לא הם ולא המטרה שהם רוצים לשרת יצאו נשכרים".