בפתחה של שנה חדשה יוצאת הרבנית רחל נרי'ה, אישה מרשימה ומיוחדת, בקריאה לכולנו להוסיף קדושה.
" הקדושה לא נוצרת על ידי הדברים הגדולים והנשגבים", מדגישה הרבנית נרי'ה, " אלא דווקא במעשי היומיום הקטנים והפשוטים לכאורה. אנחנו צריכים לשאוף לחיים קדושים יותר, מושלמים יותר".
ראיון מלא בקדושה.
בעת הלווייתו של הרב נרי'ה זצ"ל, לפני כשתיים עשרה שנה, הגיע כתב העיתון "ידיעות אחרונות" לסקר את האירוע. הוא עמד המום מול התופעה של נהר אנשים זורם, ורבים רבים הנעמדים ליד הקברובוכים בכי מעומק הלב.הוא פנה לאחד העומדים: "סליחה, אפשר לדבר אתך? אנימבין שהיית קרוב לרב". השיב לו האיש: "לא הכרתי את הרב באופן אישי".ניגשלאדם נוסף והעיר: "אני מבין שאתה היית תלמיד אישי של הרב, על פי הבכי".אך גם הוא ענה: "לא, אני לא זכיתי ללמוד ישירות אצל הרב". כך עברבמהלך הלוויה בין האנשיםעד שלבסוף פנה אותו כתב לרפי קפלןמעפרה ושאל "אתהכן הכרת את הרב?" ענה קפלן, "כן, הייתי תלמיד של הרב, פה, בישיבה בכפר הרואה". "תסביר לי", שאל הכתב, "כל האנשיםפה עומדים ובוכים כאילו שקרוב משפחה ממש קרובנפטר להם, וכולם אומרים לי שלאהכירו את הרב אישית, שלא היו תלמידיםישירים שלו. מה קורה כאן?" השיב קפלן, "הרב שנפטר היה הרבה יותר מרב, לא רק לאלהשלמדו אצלוישירות, אלא לכולם. רב של דור שלם.הוא היה גם אבא של הדור הזה. כולם באמתמרגישים קרובים אליו כמו בנים, כמוילדים.הרב נרי'ה היה אבא של דור שלם,דור הכיפות הסרוגות".
הרבנית נרי'ה, בעלך הרב נרי'ה זצ"ל מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות" בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית-לאומית. מה היה עיקר תרומתו?
"ראשית, כדי להעריך את גודל תרומתו של הרב יש להבין את מצבו של החינוך הדתי והישיבתי בארץ לפני כשישים שנה. באותה התקופה היו תנאים אחרים מהיום.
אז לא ראו חשיבות בלימוד התורה והתייחסו למי שהלך ללמוד תורה כאל משתמט מהתפקיד החלוצי, שרק אליו היו אמורים להירתם בימים ההם. בשנת 1940 ייסד הרב נרי'ה את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר-הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש יחד". בהקמת הישיבה בכפר-הרא"ה התווה הרב נרי'ה דרך חדשה בחינוך הנוער הדתי בארץ.
"הרב הלך נגד הזרם. זה לא קל ללחום נגד המוסכמות, ויחד עם זאת לטעת בלב התלמידים בטחון ללכת בדרך חדשה בלתי מקובלת. הוא חינך להקרבה לתורה. בעקבות ייסוד
ישיבת בני עקיבא כפר-הרא"ה". נוסדו עם השנים ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ. בעקבותיהן אף קמו
אולפנות לבנות, תיכונים תורניים וישיבות הסדר. דברים שהיום ברורים וטבעיים לכולנו היו בגדר מהפכה של ממש. דרכו החינוכית והדתית התגשמה תחילה בישיבת כפר-הרא"ה והפכה לנחלת הכלל בייסוד רשת חינוך ענפה שכזו וכמובן, כיום רבבות מתלמידיו ומממשיכי דרכו הם בוגרי ישיבות תיכוניות ואולפנות, מעורים בכל תחום מתחומי החברה בישראל
הרבנית רחל נרי'ה נולדה בשנת 1921 (תרפ"א) בליטא. היא עלתה לארץ כבחורה צעירה ולמדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. היא נישאה לרב משה- צבי נרי'ה זצ"ל, מייסד וראש ישיבות בני עקיבא, ונולדו להם שמונה ילדים. בשנת 1958 הקימה יחד עם בעלה את בית הספר לילדים ממשפחות מצוקה תו"ם (תורה ומקצוע) במושב 'חרב לאת'. במשך למעלה משתיים עשרה שנים ניהלה את המוסד בהתנדבות. בבית הספר לומדים תלמידים עולי חבר העמים ובני העלייה מאתיופיה, צפון הודו ופרו. בזכות מסירותה היווה המקום בית חם ובית-חינוך לתלמידים רבים.
לאחר פטירתו של בעלה, מונתה הרבנית נרי'ה לחברה בהנהלת פרויקט 'לאורו נלך', שבמסגרתו יוצאים תלמידי כיתות י"ב, יום אחד בכל שבוע להתנדבות בקהילה, בעיקר בנושאי רווחה, חינוך ועזרה לנכים ולנזקקים.
"פרויקט'לאורו נלך' החל לפני עשר שנים עם ארבעים תלמידים בישיבה התיכונית בקרית ארבע", מסבירה הרבנית, "היום מדובר באלפי תלמידי שמינית מעשרות מוסדות שונים ומגוונים ברחבי הארץ (ישיבות תיכוניות, אולפנות, תיכונים דתיים ותיכונים חילוניים) אשר יוצאים בכל שבוע באופן קבוע, מאורגן ומסודר להתנדב. אנו מאמינים שיציאתו של המתנדב ממסגרת 'מקבל' בלבד והפיכתו ל'נותן' משפיעה על התפתחות אישיותו, והדבר ניכר במישור החינוכי, הדתי והלימודי".
פרויקט נוסף שבו עוסקת הרבנית נרי'ה מדי יום הוא ארכיון כתבי היד של הרב נרי'ה.
על מה מדובר?
"הרב נרי'ה השאיר אחריו אוצר גדול מתורתו וחוכמתו, שיחות שהעביר, דברי הלכה, שיעורי גמרא רבים, מכתבים ששלח ועוד . אנו עובדים על סידור, תיעוד ושכתוב החומר ועדיין לא הגענו לכדי רבע מהעבודה. מדובר בעולם ומלואו".
בשנת ה'תשס"ו זכתה הרבנית רחל נרי'ה באות הנשיא למתנדב על עשרות שנים של חינוך ליהדות במסגרות שונות ועל מעשי צדקה וחסד. דוגמא לדאגתה לכלל ישראל היא פעילותה של הרבנית נרי'ה, כבר לפני שנים רבות, בהסברה על קדושת הבית היהודי. לשם כך ניהלה שיחות עם מאות בני נוער על מצב המשפחה היהודית בעידן המודרני, והציגה דרכי התמודדות לצורך שימור אופייה היהודי-מסורתי. במשך יותר מעשר שנים לימדה בהשתלמויות של מורים, מדריכים ומחנכים והעמיקה את השיח על המשפחה היהודית. את השקפתה בנושא העלתה על הכתב בספריה "מול מבוכת המתירנות" ו"טל נעורים" ובחוברת "נישואין של אושר".
כיצד, לדעתך, ניתן לחזק את יסודות הבית היהודי בעידן המודרני?
"כיום, כשמעמד המשפחה הולך ונחלש בכל העולם, אחוז הגירושין בעלייה מתמדת, מספר הילדים בכל משפחה קטן, ומשפחות חד הוריות וחד מיניות הן בגדר תופעה רווחת, יש צימאון לדגם אחר של משפחה. הבית היהודי הינו דמות אידיאלית של משפחה. בבית היהודי ניתן לחוות אהבה אמיתית, הערכה הדדית וחיים שלמים של קדושה. על ההורים מוטלת אחריות רבת משקל על הדגם המשפחתי אליו הילד נחשף בביתו, כיוון שדגם זה יתווה את האופן בו הוא יראה את התא המשפחתי בעתיד".
אז מה עושים?
"מוסיפים קדושה!"
מוסיפים קדושה? כיצד?
"הקדושה לא נוצרת על ידי הדברים הגדולים והנשגבים, אלא דווקא במעשי היומיום הקטנים והפשוטים לכאורה. יש לשים לב להקפדה גדולה יותר על קיום מצוות, ברכות, התנהגות בין אדם לחברו, דיבור. אנחנו צריכים לשאוף לחיים קדושים יותר, מושלמים יותר. עלינו להתרגל להוסיף בדיבור אי"ה ובעזרת ה'. כך נתקרב יותר לקב"ה ונבין את תלותנו בבורא העולם. ברכות כמו 'המוציא לחם מן הארץ', 'אשר יצר' ו'שהכול נהיה בדברו' מזכירות לנו את מקומנו האמיתי בעולם ואת כוחו ועוצמתו של ריבונו של עולם. ביהדות מברכים "אשר קדשנו". עלינו תמיד לשאוף לקדושה, לרוממות".
זו הייתה קריאתו האחרונה של הרב נרי'ה?
"זו לא הייתה רק קריאה אחרונה, אלא זו הייתה מהותו של הרב נרי'ה. הרב כל ימיו חי חיי קדושה. כל חייו הוא שאף לעלות ולהתקדש. הקפיד על קיום מצוות. היה מצטער על רגע בטלה. השתדל להיות בן אדם טוב, לעזור ולהועיל. כל אחד מסוגל לחיות חיי קדושה, אך צריך לשאוף לכך".
קדושה אני מבקש
"... בליל ז' כסלו, כשעמדתי לידו והוא חלוש ביותר, הצעתי לו ללמוד משהו מדברי הרב חרל"פ. הוא הנהן בראשו. לשאלתי מאיזה ספר של הרב חרל"פ רצונו ללמוד, השיב בלחש "על קדושת התורה". לא הכרתי ספר כזה, אך נטלתי לידי את ספרו של הרב חרל"פ "מי מרום" על פרקי אבות. בסוף הפירוש על פרקי אבות, נפתח הספר בדיוק במאמר "על קדושת התורה וארץ ישראל".
הקראתי לו קטע מתוך דבריו המרוממים של הגאון הצדיק. כששמע אבא את הדברים התרגש מאד, ולמרות רפיון כוחותיו קרא בקול גדול:
"קר לי... תחממו אותי בדברי תורה. תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון
קדושה אני מבקש.
קודש קודשים אני מבקש.
תנו לי קדושת ארץ ישראל.
תנו לי קדושת אהבת ישראל.
תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל."
אז קרא כמה פעמים בקול גדול, ואנו איתו, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד",
וסיים במילים, "נתקדש כולנו", ונדם".
(בנו, הרב פתחיה נרי'ה)
.jpg)
בטעינה...
