"אז תזכור" \ י.ע.
אני משננת באוזניו
את מה ששמעו אוזניו הרגישות
אינספור פעם.
כשמרחתי  ללא תועלת
ברגעים של כאב
יוד חריף 
על
שריטות שחרטו לו בלב.

"אז תזכור"
אוצר שלי
יקר מזהב.
"כל מה שאתה צריך
נמצא לך על הגב.
זה תיק קסמים
שקניתי בהנחה
אצל רחמים מהצעצועים.
בפנים יש שם בלי סוף קסמים
שמתאימים כמעט לכל המצבים.
קסם שיכול לרפא חתך מדמם-
בתוך שניה!
וקסם שיכול להשתיק את הילדה המעליבה
ואפילו למשוך לה, בלי שהגננת רואה, בצמה.
קסם שיכול להפוך אותך לטייס, מרחף בעננים
בזמן שכל הילדים מתחלקים לזוגות
ורק אתה נשאר לבד
עד שנותנת לך יד
אחת הסייעות.
וקסם שיהפוך אותך
לאביר חזק
עם שריון ממתכת
וכשהם יתחילו
לצחוק ולהצביע,
אתה לא תתיחס
פשוט תסתובב לצד השני
ותתחיל ללכת"

וככה אני ממשיכה
ממציאה קסמים בשטף,
בעצמי כבר מאמינה בהם
בסתר.

וחזרת מהגן,
בידך הנייר הורוד המוכר,
הגננת שוב שלחה
פתק.
משתולל ומרביץ
אני ממלמלת
בשקט.
עיניך מבריקות
דמעה נופלת.
"אבל ניסיתי
באמת!
זו לא אשמתי.
כי אָת
השארת את התיק פתוח
וכל הקסמים
עפו ברוח."