כשאת ילדה את מחכה לימים בהם "תהיי גדולה". בגיל ההתבגרות את רוצה לסיים את בית ספר ולהגיע לימים שבהם יהיה לך רישיון לרכב. בשרות לאומי, אחרי חודשיים את כבר דואגת ל"מה יהיה שנה הבאה". כשאת לומדת את מחכה לסיים את התואר. את רוצה כבר להתחתן. אחרי החתונה, בשעה טובה את מחכה שההיריון יסתיים. בגיל חודשיים את מחכה שייגמרו לתינוק כאבי הבטן ואז כאבי השיניים. ואחר כך את מחכה שהוא ילך למעון ולגן ואת מכניסה אותו לכיתה א' ומחכה לישיבה. את מחכה שהם יתחתנו ... חיים שלימים אנחנו "מעבירים" בציפייה דרוכה לשלב הבא וחבל..

לפני מספר שבועות הייתה ההגרלה הגדולה של חמישים מליון שקלים בלוטו. בכל מקום שמעתי את הג'ינגל הקופצני שהבטיח לי ולכל מי שינסה את הסכום האגדי:"הלוואי עלי היו לי חמישים מליון.." אני אגלה לכם כבר עכשיו שאכן מילאנו טופס ולא זכינו. אתם  שואלים אם אני מצטערת? למען האמת רק קצת. זה נכון שהיינו יכולים להסתדר עם חמישים מליון שקלים ואפילו עם הרבה פחות, אבל אני עדיין מקווה לזכות בזכייה האחרת.

תרגיל מעניין נוסף ששווה בדיקה היא השאלה האם תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים היום. האם תמשיכו ללמוד/לעבוד באותו מקום? האם הבחירה שלכם היא אמיתית? האם אתם שלמים איתה? או שעם השינוי הגדול (המון כסף) הייתם משנים את נתיבי הבחירה בחייכם.

 אז איך באמת זוכים בלוטו ולא בהגרלה אקראית? בשורות הבאות אני מתכוונת לגלות לכם את סוד הזכייה האולטימטיבי. לגלות את ה"קלף" המנצח. לדעתי, בגלגול הזה הזוכה האמיתי הוא אדם שניחן בסבלנות, וזה מתחיל כבר מילדות. ילד סבלני יצליח בלימודים ובמערכות יחסים (בעלי הטמפרמנט ומהירי החימה סובלים). כשיגדל ויתאזר בסבלנות, הוא ימצא את זוגתו הראויה. הוא יחיה איתה חיים שלמים וטובים כי ינהג כלפיה בסבלנות. הוא יתמודד עם השינויים בחייו בסבלנות. הוא ימצא עבודה, יתמיד ויצליח בה. הוא יגדל את ילדיו בסבלנות ויאפשר להם לחיות במרחב שמתאים להם על פי צורכיהם, והם מצידם יאהבו אותו ויחיו איתו בשלום.

בדור שבו הכול מהיר ועצבני, הזוכה האמיתי בעיני הוא מי שיש לו סבלנות לסבול ולשאת את החיים ולהאמין שהסבלנות תשתלם.