"במקום אחר הייתי" 

איך בונים בנייני ענק – בין רגע כמעט – הכל שאלה של תזרים "money; money money" את שומעת את נהג המונית שר לתוך מכשיר קשר לחבר שמעבר, כשחלפתם על פני מגדלי עזריאלי וגיליתם שפתאום נוסף שם בניין.

 

ואיך תינוק נולד ? אפילו הלכת לראות כי הסקרנות הרגה אותך.

 

ומה קרה שם עם אילן רמון בחלל , מה הוא אכל,  ואיך התרסקה אז החללית הזו , ומי לא דיווח ושל מי הרשלנות ? עקבת אחרי כל פרט ביסודיות.

 

ואהבה ? איך מוצאים אהבה ?

מצאתי את עצמי שואלת תכופות , אז בדירת השירות.

יושבת כותבת, קוראת , חושבת – בעיקר חושבת.

מציירת תמונות דמיוניות של איש מושלם, ביום מושלם, עם רקע מושלם, כאילו חלק מסרט רומנטי דביק שהייתי צורכת לעיתים די קרובות, בזמן התהייה הגדול.

 

ומשם אל שאר חייך . כבר לא בת 18 ובכל זאת, אותה התמונה המושלמת הלבישה את עצמה בכוח אל תוך המציאות. וחיפשה בכל שנה או שנתיים את איש האגדות. שייכה אליו רמזים ומיני רגשות. ומדי זמן עלה הצורך – להדגיש לעצמך (כמעט להכריח) לוודא איתו רק כדי שיהיה בטוח שאת רוצה שתהיו זוג. ושזה חייב להתרחש – כי זה נכון , וזהו זה.

 

וכשבאו אחרים שלא ענו על אותו הדגם שבנית לתפארת במוחך היצירתי, שכנעת די בכוח את עצמך ואת כולם, שאין משיכה, שזה לא מתאים שלא יכול להיות שזה מה שתכנן לך אלוהים.

 

ואז, קצת לפני גיל שלושים נוחתת לה הבגרות.

הבגרות הפנימית השלמה – שאין בה בהכרח רגשות. והיא לא מלווה בתסריט שמצריך שיחות ארוכות אל תוך הלילה עם עוד ידיד הזוי או חברה.

 

הבגרות הזו – מפרקת תבניות, היא בעיקר חושדת.

חושדת באל, חושדת בסביבה. חושדת באינטרסים.

מבינה שדברים לא יקרו כך סתם מאליהם, ומצד שני הבגרות מכירה כל כך מקרוב את העייפות , ואת גלגלי התנועה הענקיים והאופנות השונות שמושכות אחריהם המונים - קפריזה חולפת.

הבגרות סולחת – מנסה לשלב בלי משא ומתן מתמשך ומעיק בין רצונות. הבגרות נכנעת למאווים , תסכולים ושטויות.

 

הבגרות כמו גברת נינוחה, ישובה לה שקטה ביום נעים על ספסל באיזו גבעה, ממתינה, וכאילו יודעת שיהיה איזה אחד שיחלוף,  ופשוט יבוא ויישב לידה.

הבגרות – לא נואשת , ההפך היא שמחה.

העצב והשיאים – המאניות והדיפרסיות - הם כבר לא בשבילה.

 

הבגרות בעיקר מאפשרת – מוציאה הכל מתבניות שיצקו לה טובי המומחים. היא יודעת מה מרגיש לה נכון עמוק בתוך הבטן – וככה בשפה של תחושות היא פוסעת. מסרבת להיעצב, לעשות דברים כפויים.

הבגרות – נותנת לישון. כי מחר יש עבודה.

הבגרות – לא מחפשת איש גבוה או נמוך, כהה או בהיר, קצין בסיירת או מאיזה חיל נבחר.

הבגרות רוצה את זה שטוב לה איתו - בלי שום הסבר-  סתם כך.

 

הבגרות מפחדת – כי טעויות קרו לה כבר פעם, אבל משתדלת כל יום לזכור הפתעות שנקרו בדרכה.

הבגרות לא נואשת אחרי דייט אחד לא טוב, כי היא יודעת שאחריו יבוא אחר טוב יותר.

 

הבגרות לא מאלצת – היא למודת ניסיון – ואם בהתחלה זה כואב ומרגיש לא טעים אז היא מפסיקה את האוכל, או מורידה את הנעל שלוחצת. הבגרות יודעת לעצור בזמן, מה שעלול להיות כואב מאוחר יותר.

הבגרות – יודעת להיפרד מחוויות אקסטרווגנטיות וטובות במיוחד. הבגרות יודעת שסינדרלה - היתה רק אחת.

 

הבגרות – לא זקנה, ולא צעירה היא בעיקר בוגרת .

 

הבגרות שלי – היא זו שמביאה אהבה! אני חושבת...