 |
ד"ר יעל אראלי / מכותבות הטור פרשת שבוע
ד"ר יעל אראלי נולדה ברמת גן בשנת תשל"ז, 1977 תושבת דולב שבבנימין. נשואה ואימא לאלחנן שלמה, מוריה, שילה ונטע
ליעל תואר ראשון בייעוץ חינוכי וספרות עברית והמשך במסלול ישיר לדוקטורט ב "ספרות עם ישראל" באוניברסיטת בר אילן. השתלמה
בתוכנית הבין-תחומית 'רימונים' במת"ן ירושלים. כיום מלמדת יעל ספרות בכיתות יא'-יב' באולפנות השונות.
כל פרשה מזמנת לי אפשרות להתבוננות מחודשת בתורתי, בעצמי ובעמי.
|
פרשת שבוע - פרשת "בראשית"
|
ולהתחיל מבראשית.
בראשית ברא אלוקים. כמה התרגשות יש בהתחדשות, בהתחלה מבראשית. הנה חלפו להם הימים הנוראים בהם נפתח השער, ופתחנו דף חדש מלאי תקוות וחלומות לשנה טובה ומתוקה. חלפו גם ימי השמחה עת ישבנו בסוכה - 'צילא דמהימנותא' ורקדנו עם התורה ולכבודה בשמחת התורה. לאחר השיאים הרוחניים אליהם הגענו, לא קל לחזור אל השגרה הידועה, המוכרת ו'האפורה' לעיתים.
|
| מאמרים נוספים |
|
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם תטהרו" – למהות היום הקדוש
האדמו"ר זצ"ל מסלונים, בספרו "נתיבות שלום" מקביל באופן מפתיע בין יום הכיפורים לליל הסדר המכונה גם 'ליל שימורים':
"מאמר צדיקים ליל שימורים הוא כמו יום הכיפורים. וכך ראו תמיד בחיי עם ישראל בכל הדורות את מעמד ליל שימורים. וכן אצל האנוסים אפילו אלו שהיו רחוקים ביותר מיהדות שמרו על שני זמנים אלו כבבת עין ובמסירות נפש... ויש לבאר השייכות של שני ימים גדולים אלו אהדדי".
יום כיפור (גליון 24)
|
|
מהו הקשר בין מעמד הבאת הביכורים, יציריה הראשוניים של האדמה הברוכה לבין פרשיית השעבוד והגאולה?
נדמה כי דווקא מתוך העובדה שעם ישראל היה עם של עבדים וסבל מאות שנות שעבוד מר במצרים, תוקף הכרת הטוב של גאולת ישראל וישיבתו בארצו צריך להיות חזק וברור יותר. אחד מן ההיבטים של הכרת הטוב כלפי שמיים הוא הבאת הביכורים, כיוון שבהם אנו מצהירים כלפי אדם ומקום, כאריסים המביאים לאדוניהם את ראשית תבואתם, שה' לבדו הוא אדון הארץ והוא זה שהעניקהּ לנו לעבדה ולשמרה.
|
|
בין תוהו לתיקון
בשבת שעברה קראנו בפרשת שופטים על פרשיות המנהל, המשפט והמלחמה הישראליות בהיבטיהן הכלליים. פרשת כי תצא הנקראת השבת עוסקת דווקא בהיבטים הפרטיים, האישיים-אנושיים של כל אדם מישראל במאבקיו בדרכי החיים, בעת מלחמה ובעת שלום.
על פי מוני המצוות, בפרשת כי תצא ישנו מספר המצוות הרב ביותר מכל פרשיות התורה, ורבים התקשו בהבנת משמעות סדר הופעתן בפרשה.
|
|
פרשת עקב
בפרשת עקב המהווה חוליה מרכזית ברצף הפרשיות העוסקות בעיקרי האמונה, ההשגחה וקיום המצוות, מוצגות שתי נקודות מבט – זו של העבר וזו הצופה אל העתיד.
משה מציב בפני עם ישראל מספר תנאים שאם יקיימו אותם – יזכו לשבת לבטח על אדמתם: קיום המצוות (ולדעת רש"י, בייחוד את המצוות 'שאדם דש בעקבו'), אמונה וגבורה במלחמות כיבוש הארץ, חובת הכרת הטוב התמידית, וכמובן, איסור עבודת אלילים המאפיינת את יושבי הארץ הנוכרים.
למאמר המלא
|
|
פרשת "בלק"
פרשת בלק מתארת פרק נוסף בניסיונותיהם של אומות העולם לפגוע בעם ישראל. בעוד שבספר שמות מבקש פרעה לפגוע בישראל מבחינה פיזית וגוזר גזירת מוות על הזכרים, הרי שכאן מבקש בלק מלך מואב לקעקע את מהותם הרוחנית באמצעות קללתו של בלעם.
פרשת בלק (גליון 13 )
|
|
פרשת "שלח-לך" - דברים שרואים מכאן לא רואים משם
פרשת "שלח" מתארת את אחד המאורעות המכוננים בתולדותיו של עם ישראל – חטא המרגלים. העונש על חטא זה הוטל הן על דור המדבר שנידון למיתה במשך ארבעים שנות נדודיו במדבר, והן על כל דורות ישראל מדי שנה בתשעה באב כדברי המדרש (תנחומא, שלח):" שבכו העדה בליל תשעה באב, ואמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חינם לפניי, אני אקבע לכם לילה זו בכייה לדורות. ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתחרב ועל ישראל שיגלו בין האומות".
פרשת שלח-לך (גליון 10)
|
פרשת "בהר-בחוקתי"
"גר כי יבוא בארץ וקטף מלילות בספיח. עני כי ירעב ובא אל כרם רעהו ובצר מענביו ונקף בראש זיתיו, ואכל כנפשו שבעו ואף אל כליו ייתן, והיה לביתו לאכלה ולבהמה אשר ברפתו. כי קרא שמיטה לה'!" (הרב משה צבי נריה, שבת הארץ)
פרשת בהר-בחוקותי (גליון 6)
|
|
פרשת "תזריע-מצורע" - מה בין ציצית למקווה
פעם אחת גזר שר העיר של טומשוב שבמחוז לובלין על ביטול טבילת נשות ישראל במקווה הטהרה כדי שהוא, אשתו ובניו יבואו לרחוץ שם מדי ערב בזמן טבילת הנשים. נעשה רעש גדול בעיר על מעשה זה. באותה עת התגורר בעיר הרה"ק ר' יוסילי שהיה מתלמידי החוזה מלובלין.
פרשת תזריע-מצורע (גליון 3 ) |
|