לקראת ראש השנה והחגים הבאים עלינו לטובה, עולה קרנו של מוצר הכוורת הידוע: הדבש. מנהג ישראל לטבול בראש השנה תפוח בדבש כסגולה לשנה חדשה ומתוקה, וכן להכין מיני מאפה ומאכלים שונים המכילים דבש.

הדבש עשוי מצוף פרחים. אין בו כל מרכיב של הדבורה. הוא איננו נוצר בגופה, כמו החלב הנוצר בגופה של הפרה. לכן, למרות שהדבורה הינה חרק טמא, מותרים תוצרי הכוורת ואפילו טובים ומומלצים לאכילה. הסוד נעוץ בעובדה שהדבש כלל אינו יוצא מגוף הדבורה, אלא עובר את תהליך העיבוד שלו דרך הפה. הוא מועבר בין הדבורים מפה לפה, ובאופן זה הולך ומסמיך, עד שהסוכרים בו מגיעים לשיעור של 80%. בשלב זה הוא מופקד להמשך הכנתו, באחד התאים של חלת הדבש.

בשל היותו מופק בתהליך מכאני וללא כל התערבות כימית, הדבש נשאר מוצר טבעי בעל ערך תזונתי רב. חשיבותו של הדבש לאורך השנים הייתה בשל מתיקותו, אבל גם עקב האפשרות לשמר ולעשות בו שימוש תקופה ארוכה לאחר הרדייה, ללא כל אמצעי קירור. הדבש אינו מתקלקל ויש לו חיי מדף ארוכים ביותר. למעשה, הדבש הינו המוצר הטבעי היחיד שנשמר אפילו עד כדי אלפי שנים. דבש מוכן לאכילה נמצא בפירמידות במצרים ואף במצדה.

למרות מתיקותו הרבה הדבש מכיל פחות קלוריות מסוכר תעשייתי לבן, ולמעשה, בשל ריכוז הסוכרים הגבוה שבו, הוא אינו מתקלקל לעולם. בניגוד לסוכר, שמספק לגוף קלוריות ריקות בלבד, הדבש נספג מהר מאד במערכת הדם ומספק אנרגיה זמינה לגוף, שאינה "מתיישבת" בגוף והופכת לשומן. הדבש מכיל במיוחד חד סוכרים פרוקטוז וגלוקוז בצורתם החופשית, כל אחד מהם בכמות של עד 40% בערך מסך כל הדבש. בדבש מצויים גם רכיבי מזון חיוניים שאינם נמצאים בסוכר לבן, ומכאן ההעדפה הברורה לשימוש בדבש על פני הסוכר הלבן. הדבש עשיר במינרלים ובויטמינים. ניתן למצוא בדבש ויטמינים מסוג B – 1B, 2B, 3B, 5B, 6B, 8B, 9B (חומצה פולית), ויטמינים: K, E, C, D, B, A ובנוסף גם מינרלים כמו: נתרן, סידן וברזל, זרחן, מגנזיום, מנגן, כלור, נחושת, אשלגן, צורן, גופרית ועוד.

כל המעלות הללו הפכו את הדבש למוצר נצרך ביותר בתעשיית המזון והבריאות, מימי המקרא ועד ימינו אנו, כמזון מזין ואיכותי ביותר.

הרמב"ם, גדול חכמי ישראל וגדול הרופאים בכל הזמנים, מייחס ערך רב לשימוש בדבש כמקור לריפוי.

לדבש ערך גבוה בריפוי מערכת העיכול. בשל הרכבו המיוחד עם תכולת סוכרים גבוהה ורמה גבוהה של נוגדי חמצון, הדבש מסייע במצב של כיב קיבה (אולקוס) לשיקום השכבה הרירית המצפה את הקיבה ומונע התפתחות חיידקים מזיקים במערכת העיכול.

לדבש גם סגולה לריפוי פצעים, בזכות תכונתו האנטיספטית, והוא זוכה כיום להתעניינות מחודשת כאמצעי אנטי דלקתי לטיפול בזיהומים חיצוניים, כגון פצעים, כוויות ופצעי לחץ.

הצלחתו של הדבש לטפל בפצעים מסוגים שונים ואף בכוויות נובעת ממספר תכונות שיש בדבש: ראשית, הדבש מייבש את הפצע ומאפשר החלמה של הרקמה. בנוסף, יש בו חומרים נוגדי חמצון, שעוזרים בהחלמה, וכן יש בו חומרים אנטי מיקרוביאליים המאפשרים שמירה על משטחים נקיים וריפוי טוב יותר של הפצע. בגין תכונות אלו יש לו גם יתרון בריפוי פצעים בחלל הפה.

הדבש יעיל נגד בצקות. מריחת דבש על פצע או כוויה מספחת מים ונוזלי גוף ומונעת גדילת פטריות וחיידקים. מריחת דבש נמצאה יעילה גם בטיפול בפצעים מזוהמים שלאחר ניתוח, אשר לא הגיבו לטיפול אנטיביוטי רגיל.

סגולות הדבש היו ידועות גם לסבתות שלנו מאז ומתמיד, וכולנו זכינו להכיר את "תרופות הסבתא" נגד כאבי גרון והצטננות, שהדבש היווה בהן מרכיב חשוב ומהותי עקב תכונותיו שמנינו לעיל.

לסיום, נביא מספר "טיפים" שיסייעו לנו בע"ה לזכות בשנה מתוקה ובריאה:

 

ונסיים בדברי ספר משלי (ט"ז, כ"ד) המסכם את הדברים בפסוק: "צוף דבש אמרי נועם – מתוק לנפש ומרפא לעצם".

                                                                                                                        רחל וסלי