השעון הביולוגי מתקתק/ד"ר חנה קטן

בשבוע שעבר השתתפתי כמדי שנה בכינוס המדהים של 'בנין שלם', וכתמיד – רחב לבבי מציבור הנשים הנפלא מהמגזר החרד"לי ההולך ומתעצם ב"ה. כמו כן התפעלתי ממערכת השיעורים המורכבת, שבלט בה האיזון המופלא בין היחס לערך המשפחה היהודית ליחס לערך ה'מימוש העצמי' מחוץ לכותלי הבית. אכן, לדעתי, המימוש העצמי הגדול ביותר לכל אישה, ולו גם הקרייריסטית ביותר, יישאר בין כותלי הבית! בדומה למושג היפהפה 'נועם עול מצוות', אותו מצמידים לנער בר-המצווה, כך הייתי מגדירה גם 'עול' זה של הקמת בית בישראל. אין ספק, זהו עול אבל עול נעים, מהנעימים ביותר עלי אדמות. עול שמוסיף ומעשיר את האישיות, את ה'אני', את הסיפוק האישי, ובמקביל מאפשר את המשך קיומנו כעם.

בכינוס הראשון של 'בנין שלם' השתתפתי בשיעורו של ראש המוסד החשוב הזה, הרב אוהד תירוש, שדיבר לפני פורום של שלוש מאות רווקות מקסימות, כשהוא פותח את דבריו בהצהרה: כל רעיון הקמת 'בנין שלם' לא נוצר אלא על מנת לשכנע את הבנות של ימינו להינשא... אז התוודעתי לראשונה לתופעת הרווקוּת המתעצמת.

השנה במסגרת השיעורים בכנס 'בנין שלם' האזנתי לדבריה של יראת מלאך, יועצת ארגון 'ישפה' העוסק בשידוכים, שדנה בתחושותיו ומצוקותיו של הרווק המבוגר. דבריה היו חשובים ומשכנעים, אך הם לא עסקו בגורמים לתופעה ובדרכי מניעתה. ברור שמוטל עלינו כהורים לנהוג ברגישות כלפי הרווקים. מאידך, כחכם שעיניו בראשו מוטל עלינו להשריש את הרצון, הזכות והחובה להינשא כערך עליון, מעל לכל שאיפה אחרת, עוד מגיל צעיר מאוד (ביה"ס היסודי). לדעתי, אנו נוטים להדגיש יותר מדי את שאיפותינו להישגיות לימודית אצל ילדינו. לפעמים שאיפות אלה באות על חשבון המטרות הנעלות יותר.

במקביל, מוטלת האחריות לבעיה המכאיבה של רווקוּת בציבור הדתי על מערכת החינוך, שחובתה 'להחזיר את הבנים והבנות הביתה'. היא צריכה להעלות על נס את הייעוד והחזון הגדולים ביותר שיש לאיש ולאישה בעולמנו – בניית בית בישראל. הדברים חשובים כפליים בעידן בו מתנהלים מידי יום דיונים על הבעיה הדמוגרפית של העם היהודי. השתתפתי בזמנו בדיוני הוועדה הציבורית לדמוגרפיה, ועדה שהתחילה את פעולתה עוד בימי בן גוריון. שם הודגש הצורך לחנך גם את הציבור החילוני להפנים בתוכו את הרצון האמיתי והיסודי להקים משפחה, רצוי משפחה גדולה.

גורם נוסף שעשוי להשפיע לטובה על מיתון תופעת הרווקות הוא החינוך ע"י אנשי רפואה למודעות לשעון הביולוגי המתקתק. הממסד הרפואי טרח לפתח טכנולוגיות מסובכות כתרומת ביצית וכד' כדי לסייע לנשים שיש להם חסר פיסיולוגי של ביציות, ולא כדי לשרת נשים ש'פיספסו את הרכבת' בגלל חוסר מודעות וחינוך לקוי. במדינתנו ממתינות מעל לשלושת אלפים נשים לתרומת ביצית, כאשר רובן המוחלט הן נשים שאיחרו להינשא, והן זקוקות עתה לטיפולים אלו למרות שנולדו עם שחלות תקינות.

אסיים בתפילה הנפלאה: 'ונזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות'!

---

תגובה למאמרה של ד"ר חנה קטן "השעון הביולוגי מתקתק" \ הרב חיים נבון
תחת הכותרת התכליתית "השעון הביולוגי מתקתק" טענה ד"ר קטן כי ההורים והמורים חייבים להתייחס לסוגיית הרווקות המבוגרות ולנסות לפתרה. ואיך יעשו זאת? "מוטל עלינו להשריש את הרצון, הזכות והחובה להינשא כערך עליון... עוד מגיל צעיר מאוד (ביה"ס היסודי)". נוסף אליהם, גם הרופאים יכולים להירתם למשימה: "חינוך ע"י אנשי רפואה למודעות לשעון הביולוגי המתקתק".

למאמר המלא