מנהג ישראל להתיר את הנדרים בערב ראש השנה. ההתרה נערכת בבית הכנסת בערב ר"ה אחרי תפילת שחרית. הגברים מתירים את נדריהם בפני בי"ד של שלושה.

 ומה עם הנשים? האם אישה פטורה מהתרת נדריה?

אין שום הצדקה לכך שאישה לא תתיר את נדריה. חומרת האיסור של אי קיום נדרים שווה לנשים כגברים.

ואכן, המנהג המקורי של התרת נדרים כלל גם נשים. הוא נעשה אחת לשנה לפני יום הכיפורים. "כל נדרי" הפותח את תפילת היום הקדוש אינו תפילה, ואין לו קשר ליום הכיפורים. הקשר הוא מקרי. מכיוון שההשתתפות בתפילת יום הכיפורים הייתה מאז ומעולם המונית, נוצלה ההזדמנות הנדירה   למטרה זו של התרת נדרים לפני כניסת היום הקדוש לכל הבאים לבית הכנסת. הנוכחות בבית הכנסת בלילה זה הייתה מרובה וכללה גם נשים רבות. כך גם נדריהן של הנשים הותרו (האגדה שנוספה במשך הדורות, כאילו האנוסים הם שהמציאו את "כל נדרי" כדי להתיר את התחייבויותיהם לכנסיה, אין לה שום בסיס. המנהג נהג כבר לפני כ1500 שנה בבבל. מה גם שנדרי אונסין לא חלים כלל ואינם צריכים התרה.)

במשך הזמן השתבש הנוסח המקורי של "כל נדרי", והתעוררו ספקות רבים באשר לכוונתו, האם זו התרת הנדרים למפרע ע"י חרטה  או מסירת מודעה להבא, בה אדם מתנה שכל הנדרים שידור במשך השנה מבוטלים מראש ולא יחולו. (מכאן הניסוח הכפול: מיום כיפורים שעבר... ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה בשנה הבאה.) לכן היה צורך בניסוח חדש וברור של התרת הנדרים.

ועוד, הציבור התייחס ל"כל נדרי" כאל תפילה ולא כאל אקט משפטי של התרת נדרים, בפרט לאחר שנוספה לאמירת כל נדרי נעימה מיוחדת המעוררת התרגשות עמוקה. המטרה העיקרית נשכחה, לכן התחבר בדורות האחרונים נוסח חדש של התרת נדרים, מפורט וברור יותר, הנאמר במעמד מסודר בפני  בית דין של שלושה בערב ר"ה.

גם נשים חייבות אפוא להתיר את נדריהן. כיצד הן תעשינה זאת?

הן יכולות לעשות זאת בכל יום ולאו דווקא בערב ר"ה בפני שלושה אנשים. הן יכולות למנות את בעליהן או את אביהן כשליחן, והאב או הבעל יצהירו בפני בית הדין שהוא מייצג גם אשתו ובנותיו ומבקש התרה גם עבורן.