אנו סמוכים לשנת השמיטה שתיכנס בר"ה תשס"ח. כל אחד, מסתמא, כבר החליט איזה סוג ירקות הוא יאכל בשנה הבאה.

בפירות אין עדיין שום בעיה עד פסח תשס"ח. רק אז יופיעו ביכורי הפרות שחנטו בשנת השמיטה. עד אז אין בעיה, כי כל הפירות חנטו כבר השנה ואין בהם קדושת שביעית. (אם כי צריך לוודא שאין בהם איסור ערלה או טבל).

הבעיה תתמקד מיד עם ר"ה בירקות בלבד. הירקות שייזרעו בשנה הבאה אסורים משום ספיחין. הדרכים לאכילת ירקות כשרים הן ירקות "אוצר הארץ", מהיתר המכירה או ירקות נוכרים.

מי שסומך על היתר המכירה, צריך לוודא כבר עתה שהירקן אצלו הוא קונה עומד תחת פיקוח הרבנות המקומית. המשגיח מטעם הרבנות צריך לבדוק אם אכן כל הירקות הגיעו אך ורק משדות שנמכרו לנוכרים. ללא השגחה מסודרת אין לקנות באותה חנות, ויש להעדיף חנות אחרת.

(הניסיון מעיד שכאשר מיידעים את הירקן שייאלצו להעדיף מתחרה, הוא מבקש השגחה מהרבנות).

מי שמנוי על אוצר הארץ, חייב להתייחס לירקות הנאכלים בשנת השמיטה כירקות קדושים (חוץ מירקות חממה הגדלים על מצע מנותק). כלומר, אין לזרוק חלקים הראויים לאכילה לאשפה, אלא לאוספם בשקית. את השקית מותר להשליך לאשפה. (יש מהדרין להוסיף שקית נוספת)

מי שאוכל ירקות נוכרים, צריך לברר מה המנהג באותו מקום. מנהג ירושלים וערים נוספות שאין קדושה בירקות נוכרים, ואפשר להתייחס אליהם כאל ירקות רגילים של כל השנים. בבני ברק ועוד מקומות נוהגים להתייחס גם לפירות נוכרים בקדושה, וצריך לנהוג בהם כנ"ל.

הרב קוק המליץ גם לסומכים על היתר המכירה להיזהר ולנהוג בירקות אלו כירקות הקדושים בקדושת שביעית.