השביתה המתמשכת מעלה שאלות קשות, ביניהן, האם מותר להשבית תלמידים מלימוד תורה? והאם לבנות יש דין שונה?

לא ניכנס כאן לשאלה העקרונית של התר השביתה בכלל,  ובפרט כשהא גורמת נזק בלתי הפיך לזולת. נתמקד בשאלת לימוד תורה בימי השביתה. בדרך כלל גישת הפוסקים שאין לבטל תורה בגלל שביתה, להוציא מקרים חריגים בהם הפוסקים התירו להשבית אפילו לימוד תורה (ר' תחומין כרך ה ).  אולם לשם כך יש צורך בהסכמתם  של ת"ח גדולים ששקלו את העניין מכל צדדיו (על המורים הדתיים המאורגנים במסגרות השונות לדרוש התייעצות כזאת עובר להחלטה על שביתה). בהעדר הנחייה תורנית  אין התר לבטל תורה מתלמידים. מצות תלמוד תורה קודמת לשיקולים וצרכים אחרים. "ותלמוד תורה כנגד כולם" (אלא שאפשר גם לקיים את לימוד התורה בביכנ"ס סמוך וכדו').  

גם אם המלמדת היא אישה (במקום שהדבר הותר) מכיוון שהמדובר בתלמידים בנים, החייבים מצד עצמם ללמוד תורה, אין המלמדת פטורה מללמד את הבנים. 

לכאורה לבנות דין אחר.  הן הרי אינן מצוות בתלמוד תורה.

אך ידוע פסק ההלכה של החפץ חיים שבימינו גם בנות חייבות בתלמוד תורה. הוא נימק זאת בכך שבדורות האחרונים חל שינוי מהפכני במבנה המשפחה והחברה. ובימינו רק לימוד תורה יאפשר לבנות למלא  את ייעודן כנשים יהודיות נאמנות לאמונתן ולמורשתן. אומנם מבחינת הפטור העקרוני גדר המצוה נשאר בתוקפו כפי שהיה, שאישה אינה מצווה בלימוד תורה כמטרה בפני עצמה. כי זאת התורה לא תהא מוחלפת. אך מכיוון שלימוד תורה, מלבד היותו מצוה מצד עצמו, משמש גם כמזון רוחני בלעדי לנפש האדם, גם בנות זקוקות למזון  יום יומי זה כדי לחזק את אמונתן ולאמץ את כוחן להתמודד עם האווירה החיצונית הסוחפת לכיוונים הפוכים.  כל יום שבו בנות הולכות בטל ולא לומדות תורה גורם להן נזק נפשי בלתי הפיך.

ולכן גם לבנות יש למצוא מסגרות מתאימות בהן תלמדנה  תורה בימי השביתה.