"אני עושה את עבודתי מתוך תחושה של שליחות" מציינת שרה בק, כתבת החינוך של ערוץ 2. "על ידי הכוח שיש בתפקיד ביכולתי להזיז דברים, להשפיע, לתקן עוולות ולהעלות דברים על סדר היום הציבורי. לפעמים ההשפעה גדולה יותר ולעיתים פחות אבל מה שמניע אותי להמשיך ולפעול  זו העובדה שיש באפשרותי לחולל שינוי, אחרת לא הייתי במקום הזה".

"בוודאי. השבוע טענתי שבמשא ומתן עם המורים מתבקשת התערבות דחופה מלמעלה וכל עוד העניין יטופל בדרגים נמוכים, השביתה לא תסתיים. לאחר השידור התבשרנו  שראש הממשלה מר אהוד אולמרט החליט להתבטא לראשונה בעניין המשבר. דוגמא נוספת היא כתבה אחרת שלי על ילד מהחינוך המיוחד שישב בביתו במשך חודשים ארוכים מכיוון שמשרד החינוך לא אישר את לימודו בבית ספר המתאים לצרכיו. בסופו של דבר בעזרת התערבותנו הילד נכנס לבסוף לבית הספר ואף אורגנה לו הסעה.  כשאני מדווחת אני מקווה להשפיע ולשנות".

 

שרה בק (32) נשואה ואם לארבעה, מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ  הדתי כפר עציון' ובמסגרת השירות הלאומי שירתה כקומונרית בסניף בני עקיבא חצור הגלילית ובמדרשה בקריית שמונה. בגיל שמונה עשרה וחצי נישאה לאפרים בק המבוגר ממנה בשש שנים. לאחר החתונה עברו להתגורר בקרית שמונה שם למד באותה העת בישיבת ההסדר . לימים הוסמך בעלה אפרים לרבנות.. בק היא בתו של מאיר אינדור יו"ר ארגון נפגעי הטרור  והבכורה מבין שש אחיותיה. היא נולדה וגדלה  בירושלים, בוגרת אולפנת 'צביה

עם סיום שירותה החלה בק ללמוד בימוי והפקה בבית הספר הדתי 'מעלה' לטלוויזיה וקולנוע.

" כל חיי הייתי חיית אקטואליה ונמשכתי לעשייה הדוקומנטארית. ב'מעלה' מצאתי בית ספר מקצועי, שמכשיר יוצרי קולנוע שומרי מצוות, כך שיהיו להם הכלים, הרקע וההשכלה, לעסוק בקולנוע".

לעבודת הגמר לרגל סיום לימודיה ביימה בק סרט בן חצי שעה, "תפילה זכה" , המבוסס על סיפורו הידוע של י.ל. פרץ "החליל". הסרט  מביא  את סיפורו של בית כנסת במושב מרוחק המתקשה למצוא עשירי למניין לקראת יום הכיפורים. האפשרות היחידה העומדת בפני גבאי בית הכנסת היא לצרף את בנו,מנחם, רפה השכל, בן השלושים להשלים מניין. הדבר מעורר התנגדות בקרב שאר המתפללים.  "תפילה זכה" זיכה את שרה בק בפרסים רבים והוקרן בארצות שונות. "היה לי תסריט חמוד לקומדיה רומנטית" היא מספרת, " אבל בסופו של דבר החלטתי לא לבחור בה כי הרגשתי שיש לי חצי שעה להביע משהו, להעביר מסר, אז מה, אני אעשה סתם קומדיה רומנטית?"

בגיל 24 בהיותה  אמא לשני ילדים השתתפה שרה בק במסע  ג'יפים  אתגרי "מלכת המדבר" והגיעה למקום השלישי.

"נתקלתי במודעה שהזמינה נשים להגיש מועמדות למסע  אתגרי ובעידודו של בעלי הצטרפתי. המסע התקיים בירדן והיה מרתק. נדרשנו להחליףגלגלים, לטפס על סולמותוחבלים, לזחול מתחת לגדרות  והכל תוך הפגנת רוח צוות, תושייה, יצירתיות ואומץ לב. זו הייתה חוויה מדהימה".

מיד אחר כך יצאו בני הזוג שרה ואפרים בק לשנתיים שליחות בקהילה היהודית בקאראקס, וונצואלה  מתוך רצון לתרום לקהילה זו. אפרים שימש ראש כולל ורב בית כנסת ושרה לימדה עברית, הייתה אחראית על הפעילות החברתית והכינה על פי הצורך נשים לגיור. במהלך השנים בהם התגוררו בוונצואלה שלחה בק כתבות על הקורה בוונצואלה בכלל, ובקהילה היהודית בפרט, לאיתי אנגל מערוץ 2 אותו הכירה כשהשתתפה במסע "מלכת המדבר". כששבה  ארצה נתבקשה על ידי אולפן שישי להכין כתבה על רווקות דתיות. בק המשיכה להציע שוב ושוב רעיונות למערכת ולפני חמש שנים התקבלה לבסוף לחברת החדשות של הערוץ השני ומונתה לכתבת לענייני חינוך עליה ותפוצות.

עבודה סביב השעון.

הראיון עם שרה בק נערך בעיצומה של שביתת מורי בתי הספר התיכוניים. תקופה הדורשת ממנה עבודה סביב השעון. היא מתחילה את יומה בבוקר מוקדם מהבית בטלפונים ותיאומים לאחר מכן יוצאת עם צוות הצילום לשטח. במערכת היא עוברת על החומרים וביחד עם העורך הם עורכים את הכתבה. היא מוסיפה קריינות מתאימה ולבסוף גם משדרת במהדורות החדשות. ובערב כשבק מסיימת להופיע היא מתחילה מיד בתכנון הסיקור ליום המחרת." אני מודעת לכך שעבודתי נושאת בחובה אחריות גדולה".מדגישה בק, " כל הבעת עמדה מצידי יכולה להשפיע. כל בחירה שלי במה להתמקד מסוגלת לעשות שינוי, כך שאני משתדלת להשתמש בכלים שברשותי לבנייה ולתיקון". כשמשוחחים עם שרה בק אי אפשר שלא להתרשם מהעדינות והאנושיות. בניגוד לקולגות רבות מהערוצים השונים, היא איננה מתלהמת ומעבירה מסרים באופן ענייני וברור.

שרה,כמי שנמצאת עמוק בתוך עולם התקשורת האם תצאי מכאן בקריאה לצעירי הציונות הדתית "הטובים לתקשורת"?"אני חושבת שעל צעירי הציבור הדתי-לאומי להשתלב בכל מערכות המדינה ולהשפיע מבפנים. הטובים לחינוך, הטובים לבתי המשפט, הטובים לצבא, לפוליטיקה, לתקשורת, למשטרה. יש הרבה מה לעשות במדינת ישראל ולכל אחד יש את הדרך לתרום ולהשפיע. אנחנו לא יכולים להתלונן על מערכת שלא דואגת לאינטרסים שלנו אם אנחנו לא נוטלים בה חלק. עלינו לקחת חלק בכל מערכות החיים במדינה ואחת מהן היא גם התקשורת".

האם את רואה את עצמך שליחה של הציבור ממנו צמחת?"אני מרגישה מחוייבת לאמת שלי. אמת שקשורה גם למגזר ממנו באתי. אך בראש ובראשונה אני שואלת את עצמי מדי יום האם מה שאני עושה הוא נכון בעיני הקדוש ברוך הוא, האם פעילותי מוצאת חן בעיני אלוקים. זו האמת שלי. אני משתדלת לפעול על פי העולם הערכי בו אני מאמינה ומקווה למצוא חן ושכל טוב קודם כל בעיני אלוקים ולאחר מכן בעיני האדם".