|
לכבוד
טו"ר טובה אבן חן
שלום וברכה
בעלון "ארגמן" לשבת פרשת נח, כתבת מאמר תגובה למאמר שכתבתי בקובץ "תחומין" כרך כ"ז, בנושא הפקעת קידושין לסרבני גט.
מתוך הדברים שכתבת משתמע שהויכוח בנושא זה אינו בשאלה ההלכתית, ואינו מתמקד בשאלה האם בהלכה קיים פתרון של בית דין שיפקיע קידושין. ושכביכול הויכוח נותר רק בשאלת הטוויית המדיניות הנכונה בהפעלת אמצעי זה של הפקעת קידושין. ולא היא. הכל מתחיל מבירור ההלכה לגופה. במאמר שכתבתי טענתי טענה יסודית והוכחתי אותה, שעפ"י ההלכה, גם לאחר שדייני בית הדין יתכנסו ויחליטו להפקיע את הקידושין, האשה תשאר במעמדה כאשה נשואה. כיון שכן, גם אם נקבל את הגישה שהצגת, בכל הקשור ליחס הנכון למסורבות גט, המסקנה אינה תמיכה ברעיון ריק מתוכן, שאין בו כל פיתרון. מאחר שאין יסוד בהלכה להצעה להפקיע קידושין של סרבני גט, וכפי העולה ממסורת הפסיקה בעם ישראל לדורותיו. גם במאמר שלך לא טענת אחרת. אם כן מה הטעם להרחיב בשאלת המדיניות הנכונה ביישום אמצעי חסר תועלת. השקעת אנרגיה ומאמץ במשבצת שאינה מתאימה, היא בדרך כלל על חשבון השקעה כזו במקומות הנכונים. במענה לרושם שנוצר מקריאת המאמר ברצוני לציין שהדיינים שאני מכיר, רגישים וקשובים למצוקה הנגרמת מסרבנות גט, ומודעים היטב להשלכות הנובעות מפירוד ממושך הנכפה על אחד מבני הזוג. ואנו עושים ככל הניתן על פי ההלכה, למצוא פתרון ללא עיכובים.
מהניסיון שלי בבית הדין, יש תועלת רבה מאד בסנקציות על סרבני גט, ככל שהם במסגרת "הרחקות דרבינו תם", ומצאתי לנכון לפרסם מאמרים הלכתיים מקיפים בנושא זה בכרכי "שורת הדין" (כרך ה' וכרך ח'). לפרסומים אלו תפוצה רבה בקרב הדיינים (כנראה יותר מקבצי "תחומין") גם אם התפוצה בציבור אינה רבה, ובכך מענה להערה האישית שבסוף המאמר. הרחבת אמצעי ההגבלה החוקיים (דוגמת הרחבה שנעשתה בקיץ האחרון) מסייעת לבתי הדין והיא יעילה מאד גם אם החקיקה ופעילות בתי הדין ליישומה אינם זוכים לתהודה מספיקה בציבור, ולעיתים הציבור הרחב דוקא נחשף לאווירה עכורה שגורמים מסויימים מנסים לייצר.
בכבוד רב
הרב אוריאל לביא
אב"ד צפת וטבריה
כבוד הרב אוריאל לביא,
אב"ד בצפת וטבריה,
שלום וברכה !
מפאת כבודו של הרב, ומשום שאני מכירה את מקומי – לא ראיתי לנכון לכתוב מאמר הלכתי. מקומו של מאמר כזה איננו בארגמן, ויש טובים ממני בחוכמה ובמניין שיעשו כן. עם זאת, קבלתי על כך שאופי הויכוח שעולה מן המאמר של כבודו בתחומין חטא לנושא בשני אופנים :
א.מסורת ההלכתית – הכריעה עד היום שברוב המקרים אין להפקיע קידושין. כל השאלה היא האם ניתן להרהר בדבר מחדש.
ב. תקנת קהל להפקעת ממון איננה צריכה אסמכתא לתקפותה בין למפרע בין מכאן ולהבא . אם יש צורך מן הצורך של הקהילה, ניתן להשתמש בה, כפי שהשתמשו בתקנות מעין זו בזמנים שונים ולצרכים שונים .
ג. השקעת אנרגיה גדולה ככל שתהיה בהרחבת סמכויות האכיפה לגבי סרבני גט לא יכולה להיות אפקטיבית לגבי כל הבעלים שפשוט נעלמים – מנתונים שבידי 50% מסרבני הגט שחוייבו בג"פ פשוט אינם !!! איזה פתרון מציע הרב עבור נשותיהם ?! שישבו ויתפללו ?
ד. הדגשתי במאמרי את המציאות בשטח, שהיא לב העניין : המציאות היא שמכתיבה את הצרכים ההלכתיים. תיאור מצב שאיננו תואם את מציאות ימינו חוטא לעניין.
ה. יש להבין שנשק טוב הוא זה שאין צורך לעשות בו שימוש ! אילו הייתה תקנה כזו מוחלת על הציבור בישראל , בטוחתני שהצורך לעשות בה שימוש היה מזערי. יתירה מכך, תקנה כזו באה לחזק את פסקי הדין הרבניים ולא להיפך, ח"ו.
ו. יש כללים אתיים לדיון .לכנות את הוגי הרעיון של תקנת קהל או חכמים בשמות כגון חצופים או פורעים איננה ראויה.
לכבודה של תורה,
טובה אבן חן
טוענת רבנית.
|